מתי זה נגמר?

אנחנו חיים את היומיום שלנו סביב משימות. החל מהמשימות ה"קטנות" – לקחת את הילד ליומולדת של חבר / לארגן את הניירת / לשלם חשבון חשמל…. ועד למשימות ה"גדולות"- לפתח את הקריירה שלנו / למצוא את בית חלומותינו / להגשים את עצמנו….. ועוד לא התחלתי לפרוט את המשימות השקופות – כביסה… סופר… להבין סופית מה מכינים לארוחת ערב…. ומשאת ליבנו היא שעל כל משימה בצ'קליסט הענקי של החיים יהיה V קטן וחמוד. V שיתן גושפנקא שזה נגמר. שסיימנו. שאפשר לעבור למשימה הבאה. סימן ה- V הפך להיות סוג של מטרה בפני עצמה בתוך שלל החוויות כאן.

והרי זה לא פלא שהנחיצות של הסימן הזה הגיעה גם לגמילה מעישון. כשאני נשאלת כמעט כל פעם מחדש "אז מתי זה נגמר?" או במילים אחרות – "מתי אפשר לשים V ולעבור הלאה?" אני שומעת במקביל גם את המשאלה הכי פנימית וכואבת כשהשאלה הזאת נשלחת לאויר – "מתי אפשר כבר לנוח מכל המאמץ הזה של הגמילה?? כי תכלס.. לא כיף. וממש בא לי להיות אחרי" ותמיד כשהשאלה הזאת מגיעה, אני לוקחת רגע נשימה, ויודעת שמה שאני עומדת להגיד הולך לבאס כאן כמה נשמות…

אבל היום, אחרי יותר מ- 14 שנה של קריירה, אני כבר רגילה לקבל את המבטים ספק מבואסים, ספק לא מאמינים והתשובה היא – זה לא עובר. וזה לא נגמר. זה איתנו. לתמיד. רגע רגע!! עוד לא סיימתי :))

הנה ההמשך – 

א. הקושי לא נמשך לכל החיים. ככל שהתהליך צובר פז"מ, הדברים נעשים קלים יותר, עד כדי מצב שבו ימים שלמים ואפילו חודשים מלאים לא חושבים עליה. על הסיגריה. הצורך והרצון נעלמים. זה לוקח קצת זמן, אבל זה קורה. והגיוני שאם הגעת לאתר הזה כבר הפסקת לעשן לפחות פעם אחת. סביר שאפילו יותר מפעם אחת. ואם הפסקת לתקופה ארוכה יחסית – כנראה שהרגשת את הקלות הזאת.

ב. במקביל לזה אנשים חוזרים לעשן. הם חוזרים גם אחרי שנים ארוכות, והסיבה שהם חוזרים היא לא הצורך בניקוטין אלא ההתמכרות הרגשית. ועליה צריך לשים את הדגש כשעושים תהליך גמילה אמיתי. אבל העניין הכי מרגש הוא שעצם העובדה שהתהליך לא נגמר אף פעם הופך אותו להיות מסע מרגש ועצום שממנו נוכל ללמוד עוד על עצמנו.

דרך הגמילה מעישון אנחנו מסוגלים לפתח ולשדרג את מערכת היחסים שלנו עם עצמנו. וזאת כבר מתנה היסטרית.

 

אז איך עושים את זה? אני קוראת לתרגיל הזה "הסימולטור" – בכל פעם שבא לך לעשן ותפסת את עצמך עם הסיגריה ביד תעצרי. כדאי לעצור ולבדוק –

  1. איפה ממוקם הצורך בסיגריה מבחינה פיזית? (בטן תחתונה / בטן עליונה/ בית חזה/ גרון)
  2. מה עוצמת הרצון / צורך בין 1-10?
  3. האם יש מכנה משותף בין הסיטואציות שבהם העוצמה/המיקום שווים?
  4. מה אני באמת צריכה כרגע? האם זאת אהבה / תחושת רוגע / הפחתת מבוכה / תיווך כעס ?

כל תשובה תוביל אותך להיכרות עם הגוף שלך והמערך הרגשי שאת מתווכת עם הסיגריה. תרגול יומיומי יאפשר לך למפות (מלשון מפה) בצורה טובה את העישון שלך. והצעד הבא הוא לתכנן את יום ההפסקה ולהתכונן אליו בצורה מדוקדקת 🙂

כדי להתקדם לשם אני מזמינה אותך לקרוא את המדריך שבו פירטתי את 5 הטעויות הכי נפוצות שמפילות לסיגריה. כאן לוחצים כדי לקרוא >> https://lp.vp4.me/gsdq

בהצלחה!

עדי דיין

 

תגובות

(0)